#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איתא בברייתא דהמביא גט ממדינת הים אפילו הוא בבית וסופר בעלייה כשר, א""כ כיצד הוא יודע שנכתב לשמה?<br>ומה הכוונה במה שהוסיפה הברייתא דאפילו נכנס ויוצא כל היום כולו כשר?"	"כגון ששמע קול הקולמוס ואמר הסופר אז לשמה.<br>אין לומר שהשליח נכנס ויוצא, דהא שרינן אפילו בלא נכנס כשהוא בעלייה. אלא שהסופר נכנס ויוצא, וקמ""ל דלא חיישינן שמצאו אדם אחר בשוק ובקשו לכתוב עבורו ונמצאת כתיבה שלא לשמה."	גיטין דף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה דין בבל לעניין גיטין?<br>ובמה המחלוקת לס""ד ולמסקנא?<br>ומה הראייה למסקנא?"	"לרב כא""י לגיטין, לשמואל כבבל.<br>לס""ד המחלוקת אם משום לשמה והני גמירי, או משום מצויים לקיימו ולא שכיחי. ודחו דהא רבה אית ליה דרבא.<br>אלא המחלוקת אם ע""י הישיבות הם מצויים לקיימו, או דבגירסייהו טרידי.<br>ודייקא דהיינו טעמא מהא דאמר ר""ה דכל מה שבבל כא""י רק מכי אתא רב לבבל, ואף דגמירי מעיקרא מימות החרש והמסגר. אלמא דהטעם משום דשכיחי בגלל הישיבות."	גיטין דף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איך א""ש מ""ד דבבל כא""י לגיטין עם הא דתנן דמעכו לצפון ובבל לצפונה דעכו?<br>והיכן היא גבול בבל לעניין זה? (לרב פפא ולרב יוסף)."	"מתני' לבר מבבל.<br>לרב פפא כמחלוקת ליוחסין כך מחלוקת לגיטין.<br>לרב יוסף לעניין גיטין לכו""ע עד ארבא תניינא דגישרא."	גיטין דף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רב חסדא הצריך לומר בפ""נ מאקטיספון לבי ארדשיר, ולא מבי ארדשיר לאקטיספון.<br>כיצד סברו לפרש דבריו לס""ד? ומה הקשו ע""ז?<br>ומה פרשו למסקנא?"	"לס""ד: דטעמא משום לשמה, והני גמירי והני לא. והקשו דהא רבה אית ליה דרבא.<br>למסקנא: משום מצויים לקיימו, ובני בי ארדשיר הולכים לשוק לאקטיספון ויוכלו לקיים שם, וגם מתוך ששטרותיהם שם מכירים חתימותיהם. אך הם לא מכירים החתימות ע""י ההילוך ביום השוק, דבאותו יום בשוקייהו טרידי."	גיטין דף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהיכן הצריך רבה בר אבוה אמירת בפ""נ?<br>ומהיכן רב ששת?<br>ורבא?<br>והא רבא הוא דאמר כדי שיהיו עדים מצויים לקיימו?"	מערסא לערסא.<br>משכונה לשכונה.<br>אפילו באותה שכונה.<br>ושאני בני מחוזא דניידי.	גיטין דף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רב כהנא הביא גט מסורא לנהרדעא או להפך, ושאל לרב אי צ""ל בפני נכתב.<br>מה ענה לו רב?<br>וכמו איזה מעשה?<br>ומה שאל רב אילעי על רבי?<br>ומה הקשתה הגמ' על שאלתו? ומה ביארה?"	"אין צריך לומר, ומ""מ אם יאמר יועיל זה שלא יוכל הבעל לערער.<br>וכמו אותו שבא מכפר סיסאי ושאל לרבי אי צ""ל, ואמר לו שצריך בכדי שלא יצטרכו לקיימו.<br>ור' אילעי שאל דהא כפר סיסאי מובלע בא""י לפנים מעכו.<br>ושאלה הגמ' דהא רבי אמר דאי""ז אלא כדי שלא יצטרכו עדים, ותירצה דלא סיימוה קמיה."	גיטין דף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רב אביתר פסק דגיטין הבאים מבבל לא""י אצ""ל בפ""נ, מה טעמו לס""ד ולמסקנא?<br>ומדוע לא רצה רב יוסף לסמוך עליו?<br>ומדוע אמר אביי דכן יש לסמוך עליו? (2)"	"לס""ד דהטעם משום לשמה וגמירי, והקשו דרבה אית ליה דרבא. אלא כיון דאיכא דסלקי ונחתי משכח שכיחי.<br>ואמר רב יוסף דילמא אינו בר סמכא, ועוד ששלח וכתב פסוק שיש בו הרבה מילים בלא שרטוט. [ויתנו את הילד בזונה והילדה מכרו ביין].<br>ואמר אביי דכיון שאי""ז מילתא דתליא בסברא אלא בגמ', מי שאינו יודעה אפשר שהוא אדם גדול.<br>ותו דר' אביתר אסכים מריה על ידיה בדרשת המעשה דפילגש בגבעה."	גיטין דף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה תיבות כותבים בלא שרטוט למתניתא ולרב יצחק?<br>ומה שלח ר' אביתר? ובמה טעה?	לר' יצחק ב' כותבים ג' אין כותבים.<br>למתניתא ג' כותבים ד' אין כותבים.<br>ר' אביתר שלח דבני אדם ההולכים משם לכאן קיימו בעצמם ויתנו את הילד בזונה ואת הילדה מכרו ביין. [שמשאירים נשותיהן עגונות ובטלים מפרייה ורבייה].<br>וטעה במה שכתב זאת בלא שרטוט.	גיטין דף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה אמר אליהו לרבי אביתר כששאלו במה הקב""ה עוסק?<br>ומה פירש שאמר הקב""ה?<br>וכי איכא ספיקא קמי שמיא?<br>וכיצד יתקיימו שניהם?<br>ומ""ט הקפיד בזה ולא בזה? (2)"	בפילגש בגבעה.<br>אביתר בני אומר כך (זבוב מצא לה) ויונתן בני אומר כך (נימא מצא לה).<br>ואלו ואלו דברי אלוקים חיים. זבוב מצא ולא הקפיד, נימא מצא והקפיד.<br>והטעם משום דזבוב בקערה ורק מאיסותא, נימא באותו מקום וסכנתא.<br>או שניהם בקערה, וזבוב אונסא ונימא פשיעותא.	גיטין דף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהיכן למד רב חסדא דלא יטיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו?<br>ואלו ג' עבירות באים ע""י הטלת אימה יתירה? וכיצד?"	מפילגש בגבעה שבגלל אימה יתירה שהטיל עליה נפלו כמה רבבות מישראל.<br>גילוי עריות, שאומרת שטבלה מחמת אימתו.<br>שפיכות דמים, כגון בפילגש בגבעה, או שבורחת מפניו ונופלת.<br>או חילול שבת, שמדלקת או מבשלת בשבת מפני אימתו והוא אינו יודע.	גיטין דף ו		
